קטגוריות

זמני כניסת השבת
כניסת ויציאת שבת פרשת וישב
כ"ט כסלו תשפ"ג - 16.12.2022

ירושלים :
כניסת שבת 15:57
יציאת שבת 17:17

ת"א :
כניסת שבת 16:16
יציאת שבת 17:19

חיפה :
כניסת שבת 16:06
יציאת שבת 17:16

באר שבע :
כניסת שבת 16:20
יציאת שבת 17:20

שבת שלום !!!
הפופולארים
פורסם ע"י the-shadow ב: 24-01-2012, 12:11      
 (הצבעות #: 4)

מאת: אודליה מיימון אתר כיפה

 

ביקורת היא חוויה לא נעימה. התחושה שאינני מוצא חן בעיני מישהו, שאולי משהו חסר בי, שאני לא טוב כפי שהייתי רוצה להיות, קשה ולעיתים מחלישה. לעיתים הביקורת נאמרת בדיוק בזמן בו אנו ממילא מרגישים רע עם עצמנו וזה רק מוסיף לקושי הפנימי, או גם להיפך, בדיוק בזמן בו אנחנו מרגישים כל כך טוב - נדמה שהביקורת הורסת את החוויה הטובה... אם כך, כיצד ניתן להתמודד עם הביקורת בצורה יעילה וטובה? כיצד ניתן לצמוח מביקורת ולא לנבול או לקמול? והאם זה אפשרי בכלל?

 

סוגי התמודדות נפוצים עם ביקורת:

 

כפתיחה לנושא אנסה לפרט מספר דרכים שונות להתמודדות עם ביקורת, וכל אחד ינסה לזהות את המקום שלו בתוך טווח התגובות הללו:

א.  התקפת נגד. "אני לא בסדר? אתה לא בסדר!". יש אנשים שעוד לפני שהם שומעים מה שנאמר כלפיהם הם ישר מתקיפים בחזרה, חשים כעס ותסכול כלפי האדם השני. הקושי הגדול לחוות ביקורת כלשהי, להרגיש שיכול להיות שקיים בנו חסרון כלשהו, מעוררת בנו את הצורך במגננה עצמית, המביאה לכך שאנו נותנים ביקורת מתקיפה בחזרה.

ב. האשמה עצמית. "אני לא בסדר, אני תמיד לא בסדר, אני כל כך לא מוצלח...". יש פעמים, בייחוד כאשר הערכה העצמית שלנו היא נמוכה, שאיננו בודקים את נכונותה או אי נכונותה של הביקורת, אלא אנו מיד מקבלים את הדברים וחשים אשמה.  תחושת עצבות וחוסר ערך עלולה להציף אותנו.

ג. הזדמנות ללמידה והתפתחות. "מעניין מה אני יכול/ה ללמוד מהדברים הללו". כשאנו באופן כללי, חשים טוב עם עצמנו, יש בנו את הכוח לשמוע ביקורת ולראות זאת כהזדמנות ללמידה ולהתפתחות נוספת. המקום הזה הוא מתאר יחס פנימי של השלמה עצמית. של קבלה עצמית. אני לא נבהל מביקורת. אני שומע, בוחן את הנאמר, ומנסה לראות מה אפשר ללמוד ולהתפתח בעקבות הדברים הללו.

 

כמובן שבין התגובות הללו, ישנו טווח רחב יותר של תגובות, התואמות כל אדם לאישיותו, וליכולת העמידה מול ביקורת. מעבר לכך שהתגובה שלנו לביקורת מושפעת מאוד מזהותו של אומר הדברים, כמו גם השאלה מה הוא אמר, ליד מי הוא אמר וכדו'

 

 

 

ובאופן כללי יותר, מדוע קשה לשמוע ביקורת?

 

ביקורת פוגעת בתחושת השלמות שלנו. ברצון הבסיסי שלנו להרגיש ולהיות אנשים הכי טובים שאפשר. הביקורת פוגעת בצורך הבסיסי שלנו להרגיש אהובים, רצויים ומקובלים בכל מצב. יתר על כך, לעיתים זה מפגיש אותנו עם חוויה פנימית של חסר. עם תחושת חיסרון עצמי. תחושת החיסרון העצמי יכולה להוביל לשני כיוונים. האחד, לעודד אותנו למילוי החסר, או גם יכולה לתת את ההרגשה כי החיסרון= אני. כאשר נדמה לי שהחיסרון מבטא את כל כולי, הביקורת עלולה להחליש ולדכא עוד יותר.

 

ביקורת- קוברת, או ביקורת בונה?

 

כנראה שלא סתם האותיות של המילה "ביקורת" זהות לאותיות של המילה "קוברת". אנשים רבים נקברים יותר ויותר (ברמה הנפשית) כאשר הם חשופים לביקורת מתמדת. אך יחד עם זאת, ואף על פי שאף אדם לא אוהב לשמוע ביקורת (מסתבר שגם לא ביקורת בונה, אם יש כזה דבר), ניתן להבחין בין שני סוגים עיקריים של ביקורת:

 

ישנה ביקורת כוללנית, מעליבה, תוקפנית, ואולי אף משפילה שבדרך כלל קשה יהיה להפיק ממנה ערך. ביקורת כזו נאמרת בדרך כלל מבלי להתחשב ברגשותינו, ומבלי לחשוב כיצד הדברים ישפיעו עלינו.  אך ישנה גם ביקורת אחרת, כזו המאפשרת לנו ללמוד. מאפשרת לנו לבחון את עצמנו ולראות כיצד נוכל להתקדם. בדרך כלל זו ביקורת הנאמרת מאדם המעריך אותנו, מאמין בנו, ומשתדל לומר את הדברים בצורה שיהיה נעים לשמוע.

 

הבחירה

 

בהקשר זה חשוב ליזכור כי איננו יכולים לשלוט בכל ביקורת שנקבל. איננו יכולים לוודא מראש כי כל ביקורת שנקבל תאמר בטון חם, אוהב ומפרגן. איננו יכולים להחליט מראש מי יגיד לנו ביקורת ומי לא... אך אנחנו כן יכולים לבחור את הדרך בה אנו מתייחסים לביקורת. 

 

על מנת שהביקורת תהיה בונה ולא חלילה קוברת, זה תלוי הרבה בנו.  אם אנו מקבלים כל ביקורת הנאמרת כלפינו כאמת מוחלטת, אז קשה יהיה לצמוח מכך. זה יכול להפיל אותנו שוב ושוב. אך כאשר אנו מסוגלים לשמוע את הביקורת, ולבחון אותה באופן ענייני: "מה נראה לי נכון? מה אני יכול להפיק מהדברים? ועם מה אינני מסכים?" אז ניתן יהיה לקחת את הביקורת כמנוף להתפתחות וצמיחה נוספת. כאפשרות ללימוד והשתנות.

 

מעבר לכך,  כשהיחס הפנימי שלנו אל עצמנו הוא יחס חיובי ומפרגן, וכן כאשר ברור לנו כי אישיותנו מלאה בטוב, והחיסרון הזה הוא רק משהו נקודתי ואפשר וכדאי להשתפר בו, אך הוא לא מייצג את כל כולי, אזי תפיסה זו מקלה ומאפשרת לנו את היכולת ללמוד מביקורת ולא חלילה "להיקבר" ממנה. 

 

 

 

ומה ניתן לעשות כאשר אנו מרגישים שהביקורת שנאמרה כלפינו, היא פוגענית ולא מצמיחה? כיצד ניתן לשמור על עצמנו במקרה שאנו חשים פגועים ומושפלים מביקורת שפגעה בנו? כיצד ניתן להתמודד ולהשתחרר מביקורת שגרמה לנו "להיקבר" מעט? על כך בעז"ה נרחיב בפעם הבאה.

 

אודליה מימון, עו"ס, מחברת הספר "אוצרות פנימיים"- מודעות עצמית יהודית, יועצת אישית וזוגית, מנחת סדנאות ומעבירה הרצאות ושיעורים לנשים בנושאים שונים


תגיות:
חזרה
  • תגובות: 0
  • צפיות:1846
אינך רשום או מחובר לאתר כעת
כדי להנות מתכניו המלאים של האתר הירשם עכשיו או התחבר לאתר דרך תיבת ההתחברות

eXTReMe Tracker