https://www.tipot.co.il

בְּיָמִים אֵלּוּ אָנוּ שָׁבִים בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וּמְצַפִּים לְכָךְ שֶׁיִּתְכַּפְּרוּ כָּל עֲווֹנוֹתֵינוּ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה. אָכֵן, 

 

עָלֵינוּ לִזְכֹּר אֶת הַמְפֹרָשׁ בַּגְּמָרָא (יוֹמָא פה, ב), כִּי עַל חֲטָאִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עַד שֶׁיְּרַצֶּה 

 

אֶת חֲבֵרוֹ!

 

אָנוּ יוֹדְעִים הֵיטֵב לְצַטֵּט אֶת הַמִּלִּים הַלָּלוּ, אוּלָם הַבִּצּוּעַ הַמַּעֲשִׂי שֶׁלָּהֶן אֵינוֹ קַל כְּלָל וְעִקָּר. בַּקָּשַׁת סְלִיחָה קָשָׁה תָּמִיד, 

 

בִּפְרָט כַּאֲשֶׁר מְדֻבָּר בְּכָאֵלּוּ שֶׁאָנוּ מַחְשִׁיבִים אוֹתָם כִּפְחוּתִים בְּיַחַס אֵלֵינוּ, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁאָנוּ מְזַלְזְלִים בִּתְחוּשׁוֹת 

 

שֶׁל יְלָדִים קְטַנִּים שֶׁאוּלַי נִפְגְּעוּ מֵאִתָּנוּ...

 

כְּדֵי לְעוֹרֵר אוֹתָנוּ לְהָבִין אֶת הַמֻּטָּל עָלֵינוּ בְּנוֹשֵׂא זֶה, מִן הָרָאוּי שֶׁנִּתְבּוֹנֵן מְעַט בְּדַרְכָּם שֶׁל הַצַּדִּיקִים, וְנִלְמַד 

 

מִמַּעֲשֵׂיהֶם:

 

וּבְכֵן, מִי לֹא שָׁמַע עַל הַגָּאוֹן הַסְּטַיְפְּלֶער הַקָּדוֹשׁ? אֲנִי זָכִיתִי לִהְיוֹת אֶצְלוֹ כַּמָּה פְּעָמִים, בְּתוֹךְ קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. עַל 

 

הַסְּטַיְפְּלֶער, מְסַפְּרִים אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא:

 

פַּעַם אֵרַע, שֶׁדָּחַף בְּלִי כַּוָּנָה יֶלֶד קָטָן. הַיֶּלֶד כְּלָל לֹא הִרְגִּישׁ בְּכָךְ, אֲבָל הַסְּטַיפְּלֶער הִרְגִּישׁ גַּם הִרְגִּישׁ... הוּא יָדַע 

 

שֶׁבַּקָּשַׁת סְלִיחָה מִיֶּלֶד אֵינָהּ מוֹעִילָה, כִּי יֶלֶד אֵינוֹ יוֹדֵעַ לִסְלֹחַ, וכְבָר מְפֹרָשִׁים הַדְּבָרִים בַּגְּמָרָא (בָּבָא מְצִיעָא כב, ב): 

 

"קָטָן לָאו בֶּן מְחִילָה הוּא".

 

אִלּוּ הָיָה קוֹרֶה לָנוּ מַעֲשֶׂה מֵעֵין זֶה,לֹא הָיִינוּ מִתְיַחְסִים לְכָךְ... אֲבָל, מֶה עָשָׂה הַסְּטַיפְּלֶער? הוּא שָׁאַל לִשְׁמוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד, 

 

לִכְתָבְתּוֹ וּלְגִילוֹ, וְרָשַׁם בְּפִנְקָסוֹ: "לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה מִפְּלוֹנִי בְּעוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים כְּשֶׁיִּהְיֶה בְּגִיל בַּר מִצְוָה וְאָז יוּכַל לִמְחֹל"!

וְאָמְנָם, בְּדִיּוּק בַּתַּאֲרִיךְ שֶׁבּוֹ הַיֶּלֶד נַעֲשָׂה בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה, דָפַק הַסְּטַיְפְּלֶער בְּבֵיתוֹ וּבִקֵּשׁ סְלִיחָה מֵהַיֶּלֶד. הוּא עָמַד שָׁם 

 

וְאָמַר: "לִפְנֵי חָמֵשׁ שָׁנִים דָּחַפְתִּי אוֹתְךָ קְצָת בְּלִי כַּוָּנָה, תִּמְחַל לִי!"... אֵין צֹרֶךְ לוֹמַר כִּי הַיַּלְדוֹן כְּלָל לֹא הֵבִין עַל מָה 

 

הוּא מְדַבֵּר...

 

הִנֵּה, זוֹהִי דְּמוּתוֹ שֶׁל גְּדוֹל הַדּוֹר! אָדָם שֶׁפּוֹגֵעַ בְּיֶלֶד צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מְחִילָה, וּמִכֵּיוָן שֶׁיֶּלֶד אֵינוֹ מְסֻגָּל לִמְחֹל - הַצַדִּיק 

 

זוֹכֵר זֹאת, וּלְאַחַר חָמֵשׁ שָׁנִים כַּאֲשֶׁר הוֹפֵךְ הַיֶּלֶד לְגָדוֹל - הוּא הוֹלֵךְ וּמְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מְחִילָה בְּבֵיתוֹ! וְכָל זֹאת לַמְרוֹת 

 

שֶׁהַיֶּלֶד כְּלָל לֹא הִרְגִּישׁ שֶׁנִּפְגַּע!

 

וְאִלּוּ אֲנַחְנוּ? קָשֶׁה לָנוּ לְבַקֵּשׁ מְחִילָה מֵהַבַּעַל! לֹא מְסֻגָּלִים לְבַקֵּשׁ מְחִילָה מֵהָאִשָּׁה! חוֹשְׁשִׁים שֶׁ'הָרֹאשׁ שֶׁלָּהּ יִגְדַּל'...

כַּמָּה שׁוֹטֶה הָאָדָם, שֶׁבִּגְלַל מַחְסוֹם הַבּוּשָׁה מוּכָן לְהַפְסִיד אֶת כָּל הַתְּשׁוּבָה שֶׁלּוֹ! אִשָּׁה חֲכָמָה צְרִיכָה לִפְנוֹת אֶל בַּעְלָהּ 

 

בְעֶרֶב יוֹם כִּפּוּר וְלוֹמַר לוֹ: "בַּעְלִי הַיָּקָר, אֲנִי מִתְבַּיֶּשֶׁת! אֲנִי מוֹדָה, פָּגַעְתִּי בְּךָ כָּל הַשָּׁנָה, הַרְבֵּה פְּעָמִים חָטָאתִי לְךָ, 

 

תִּמְחַל לִי!". אוּלָם אִשָּׁה שֶׁלֹּא הִתְבָּרְכָה בַּחָכְמָה הַזּוֹ מְשַׂחֶקֶת מִשְׂחֲקֵי כָּבוֹד וְאוֹמֶרֶת: "שֶׁהוּא יְבַקֵּשׁ קֹדֶם מְחִילָה 

 

מִמֶּנִּי!"...

 

אָדָם צָרִיךְ לָבוֹא לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה גַּם אִם הוּא לֹא חָטָא, גַּם אִם הוּא לֹא חוֹשֵׁב שֶׁפָּגַע.

 

יַעֲקֹב, בְּחִיר הָאָבוֹת, בָּרַח עִם נְשׁוֹתָיו וִילָדָיו מִפְּנֵי לָבָן הָאֲרַמִּי שֶׁבִּקֵּשׁ אֶת נַפְשׁוֹ. לָבָן רָדַף אַחֲרָיו בְּכַוָּנָה לְהָרְגוֹ, 

 

וְאִלְמָלֵא הָיָה ה' נִגְלָה אֵלָיו וּמַזְהִיר אוֹתוֹ לְבַל יַעֲשֶׂה כָּל רַע לְיַעֲקֹב, הוּא גַּם הָיָה עוֹשֶׂה אֶת זֶה...

 

וְהִנֵּה, בָּא אוֹתוֹ לָבָן הָאֲרַמִּי, הָרָשָׁע הַמְרֻשָּׁע, וְאוֹמֵר לְיַעֲקֹב: "לָמָּה בָּרַחְתָּ?", וְיַעֲקֹב מֵשִׁיב וְאוֹמֵר לוֹ: "אִלּוּ לֹא הָיִיתִי 

 

בּוֹרֵחַ, לְעוֹלָם לֹא הָיִיתָ נוֹתֵן לִי לָלֶכֶת! הָיִיתָ לוֹקֵחַ אֶת נְשׁוֹתַי וְגַם אֶת הַיְלָדִים!".

 

וכָאן, הַפְלֵא וָפֶלֶא: לַמְרוֹת שֶׁכְּדֵי לִזְכּוֹת בְּאוֹתָן נָשִׁים עָבַד יַעֲקֹב אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנִים, לָבָן אֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ לוֹמַר לוֹ 

 

(בְּרֵאשִׁית לא, מג): "הַבָּנוֹת - בְּנוֹתַי, וְהַבָּנִים - בָּנַי, וְהַצֹּאן - צֹאנִי, וְכָל אֲשֶׁר אַתָּה רוֹאֶה לִי הוּא!"... לָבָן אוֹמֵר אֶת 

 

הַדְּבָרִים הַמְקוֹמְמִים הַלָּלוּ, אַף עַל פִּי שֶׁהֶחְלִיף לְיַעֲקֹב אֶת אִשְׁתּוֹ, רִמָּה אוֹתוֹ מֵאָה פְּעָמִים, רָצָה אֶת הַבְּרוּדִים, אֶת 

 

הַנְּקוּדִים... מֵאָה פְּעָמִים הֶחֱלִיף לָבָן אֶת הַתְּנָאִים!

 

הַאִם הֱיִיתֶם סוֹבְלִים שֶׁבֶּן הַזּוּג שֶׁלָכֶם יַחֲלִיף אֶת הַמִּלָּה שֶׁלּוֹ מֵאָה פְּעָמִים? מְיֻתָּר לְצַיֵּן כֵּיצַד הֱיִיתֶם מְגִיבִים עַל מַעֲשֶׂה 

 

כָּזֶה... וְכָאן, מֵאָה פְּעָמִים הֶחֱלִיף לָבָן אֶת הַתְּנָאִים, וְאִלּוּ יַעֲקֹב - שׁוֹתֵק!

 

גַּם לְאַחַר שֶׁלָּבָן רִמָּה אוֹתוֹ בַּמַּשְׂכֹּרֶת מֵאָה פְּעָמִים, גָּמַר יַעֲקֹב שִׁדּוּךְ עִם רָחֵל. כַּמּוּבָן, הוּא לֹא הֶעֱלָה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁנִּתַּן 

 

לִסְמֹךְ עַל לָבָן, וְלָכֵן פֵּרֵט לְלָבָן בָּאֹפֶן הַבָּרוּר בְּיוֹתֵר: "אֶת רָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה"! כָּל מִלָּה כָּאן מְחֻשֶׁבֶת: רֵאשִׁית הוּא 

 

פֵּרֵט וְאָמַר 'רָחֵל', וּכְדֵי שֶׁלֹּא יָבִיא לוֹ רָחֵל אַחֶרֶת מֵהַשּׁוּק, אָמַר: 'בִּתְּךָ', וּכְדֵי שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה שִׁנּוּי הַשֵּׁם וְיִקְרָא לְלֵאָה רָחֵל 

 

וּלְרָחֵל לֵאָה - אָמַר: 'הַקְּטַנָּה'... אֲבָל בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הַכֹּל הָיָה לָרִיק: בַּלַּיְלָה הֵבִיא לוֹ לָבָן אֶת לֵאָה!

 

נוּ, מָה אֲנַחְנוּ הָיִינוּ עוֹשִׂים? הָיִינוּ מִשְׁתּוֹלְלִים מִזַּעַם! אוּלָם מָה עוֹשֶׂה יַעֲקֹב? נָכוֹן... הוּא שׁוּב שׁוֹתֵק!

 

לְבַסּוֹף, שׁוֹאֵל לָבָן אֶת יַעֲקֹב: "מַדּועַ גָּנַבְתָּ אֶת הָאֱלֹהִים שֶׁלִּי?", וּבַמִּדְרָשׁ מוּבָא שֶׁכְּשֶׁשָּׁמְעוּ בָּנָיו שֶׁל יַעֲקֹב אֶת לָבָן 

 

סָבָם שׁוֹאֵל אֶת הַשְּׁאֵלָה הַזּוֹ, צָחֲקוּ עָלָיו וְאָמְרוּ לוֹ: "סַבָּא, סַבָּא! גָּנְבוּ לְךָ אֶת הָאֱלֹהִים? אֵיזֶה מִסְכֵּן אַתָּה... אוּלַי 

 

תִּמְצָא אֱלֹהִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִגְנֹב אוֹתוֹ?"...

 

אוּלָם לָבָן אֵינוֹ מִסְתַּפֵּק בַּתְּשׁוּבָה הַנֶּחֱרֶצֶת שֶׁל יַעֲקֹב וִילָדָיו הַמַּבְהִירִים כִּי אֵינָם יוֹדְעִים מְאוּמָה אוֹדוֹת גְּנֵיבַת הָאֱלֹהִים 

 

שֶׁלּוֹ, אֶלָּא מַתְחִיל בְּחִפּוּשִׂים... כָּךְ עוֹבֵר יַעֲקֹב מַסַּע חִפּוּשִׂים מַשְׁפִּיל, אוֹתוֹ עוֹרֵךְ חָמִיו! אַבָּא שֶׁל נְשׁוֹתָיו! לָבָן הוֹפֵךְ 

 

אֶת הַמִּזְוָדוֹת, מְחַפֵּשׂ בְּכָל בֶּגֶד מְקֻפָּל, הוֹפֵךְ כָּל סִיר, פּוֹתֵחַ כָּל מִטְפַּחַת, מְנַעֵר כָּל זוּג מִכְנָסַיִם, מְחַפֵּשׂוּמְחַפֵּשׂ, בּוֹדֵק 

 

הַאִם יוּכַל לִמְצוֹא אֵיזוֹ מַחַט שֶׁהָיְתָה שַׁיֶּכֶת לוֹ, אַךְ לַשָּׁוְא... הוּא אֵינוֹ מַעֲלֶה בְּיָדוֹ מְאוּמָה...

 

אָנוּ הָיִינוּ מִתְוַכְּחִים, אֲבָל יַעֲקֹב, מָה הוּא עוֹשֶׂה? לֹא יֵאָמֵן... יַעֲקֹב עוֹדֶנּוּ שׁוֹתֵק!

 

רַק בְּסוֹפוֹ שֶׁל הַתַּהֲלִיךְ כֻּלּוֹ מוֹצְאִים אָנוּ בַּפְּסוּקִים (בְּרֵאשִׁית לא, לו): "וַיָּרֵב בְּלָבָן". סוֹף סוֹף מַתִּיר יַעֲקֹב לְעַצְמוֹ לָרִיב 

 

עִם לָבָן. אַךְ כֵּיצַד הָיְתָה הַמְּרִיבָה הַזּוֹ נִרְאֵית? מָה אָמַר יַעֲקֹב לְחָמִיו בִּשְׁעַת הַ'מְּרִיבָה' הַזּוֹ?

 

בַּפָּסוּק מְפֹרֶשֶׁת תְּשׁוּבָהלְכָךְ (שָׁם, לו): "וַיִּחַר לְיַעֲקֹב וַיָּרֵב בְּלָבָן, וַיַּעַן יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר לְלָבָן: מַה פִּשְׁעִי מַה חַטָּאתִי כִּי 

 

דָּלַקְתָּ אַחֲרַי"!

 

כְּלוֹמַר: יַעֲקֹב אָבִינוּ לֹא אָמַר אֶת מַה שֶּׁהָיִינוּ מְצַפִּים לִשְׁמֹעַ... הוּא לֹא אָמַר מִשְׁפָּט בְּסִגְנוֹן שֶׁל: "מֶה עָשִׂיתָ? הַאֵינְךָ 

 

מִתְבַּיֵּשׁ? אַתָּה רָשָׁע! אַתָּה לֹא אַבָּא! אַתָּה לֹא בֶּן אָדָם!"... לֹא וָלֹא! יַעֲקֹב רַק אָמַר לְחָמִיו: "חִפַּשְׂתָּ וְלֹא מָצָאתָ 

 

כְּלוּם? בָּרוּךְ ה'! עַכְשָׁו תֹּאמַר לִי: בַּמָּה אֲנִי לֹא בְּסֵדֶר? רַק תֹּאמַר - וַאֲנִי אֲתַקֵּן!"... זוֹ הָיְתָה צוּרַת הַמְּרִיבָה שֶׁבֵּין 

 

יַעֲקֹב לְלָבָן...

 

אַחַר כָּךְ עָרַךְ יַעֲקֹב סְעוּדָה, שָׁחַט כְּבָשִׂים וְעִזִּים, הִזְמִין אֶת לָבָן, וְהֵם יָשְׁבוּ יַחַד לֶאֱכֹל לֶחֶם. גַּם בְּאוֹתָהּ סְעֻדָּה הִקְפִּיד 

 

יַעֲקֹב לְכַבֵּד אֶת חָמִיו וְהוֹשִׁיב אוֹתוֹ בְּראֹשׁ הַשֻּׁלְחָן. אֲנִי סָבוּר שֶׁלֹּא הָיִינוּ מְסֻגָּלִים לְהִתְנַהֵג בְּצוּרָה כָּזוֹ... זֶה יַעֲקֹב 

 

אָבִינוּ, זוֹ דַּרְכּוֹ שֶׁל בְּחִיר הָאָבוֹת!

 

עָלֵינוּ לִרְכֹּש לְעַצְמֵנוּ אֶת הַיְכֹלֶת לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה, גַּם אִם אֲנַחְנוּ מְשֻׁכְנָעִים שֶׁלֹּא עָשִׂינוּ כָּל רַע. כְּשֶׁבַּעַל פּוֹגֵעַ בְּאִשְׁתּוֹ 

 

עָלֶיהָ לָרוּץ אֵלָיו וְלוֹמַר לוֹ: "אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁאֲנִי טוֹעָה [אֲפִלּוּ שֶׁבְּלִבָּהּ הִיא מְשֻׁכְנַעַת שֶׁהוּא זֶה שֶׁטּוֹעֶה], תַּגִּיד לִי אֵיךְ 

 

לְתַקֵּן וַאֲנִי אֲתַקֵּן!". לֹא תָּמִיד הִיא תְּקַבֵּל תְּגוּבָה חִיּוּבִית, לֹא תָּמִיד יוֹדֶה בַּעְלָהּ בְּטָעוּתוֹ, אֲבָל מַסְפִּיק שֶׁבַּלַּיְלָה, אוֹ 

 

כְּשֶׁיַּעֲשֶׂה אֶת חֶשְׁבּוֹן נַפְשׁוֹ, הוּא יֵדַע וְיֹאמַר לְעַצְמוֹ: "אֲנִי הִתְנַהַגְתִּי כִּבְהֵמָה, וְהִיא הִתְנַהֲגָה כְּמוֹ מַלְאָךְ!"...

 

בַּקָשַׁת הַסְּלִיחָה הַזּוֹ מִכָּל אֶחָד, בְּלִי לָחוּשׁ שֶׁאָנוּ מְכֻבָּדִים מִדַּי וַחֲשׁוּבִים מִדַּי בִּשְׁבִיל הַסְּלִיחָה - זוֹהִי דַּרְכָּם הַטְּהוֹרָה שֶׁל 

 

אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים, וְאִם נִדְבַּק בָּהּ - אֵין סָפֵק בְּכָךְ שֶׁנִּזְכֶּה כֻּלָּנוּ לִסְלִיחָה וּמְחִילָה!