https://www.tipot.co.il

הִגִּיעַ לְפָנַי לְטִפּוּל מִקְרֶה שֶׁל אָדָם שֶׁלָּוָה מָאתַיִם אֶלֶף דּוֹלָר מֵהַבַּנְק. בִּתְחִלַּת הַדֶּרֶךְ הוּא שִׁלֵּם אֶת הַתַּשְׁלוּם הַחָדְשִׁי, 

אוּלָם בִּמְרוּצַת הַזְּמַן נִקְלַע לִקְשָׁיִים וְלֹא הָיָה בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ לְשַׁלֵּם אֶת חוֹבוֹ. כָּךְ צָבַר הַחוֹב רִבִּית, וְהָרִבִּית צָבְרָה רִבִּית 

דְּרִבִּית, וְיַחַד עִם הַקְּנָסוֹת תָּפַח סְכוּם הַחוֹב וְהָפַךְ לִכְמִלְיוֹן דּוֹלָר.

 כְּשֶׁבָּא אֵלַי הָאָדָם הַזֶּה, כֻּלּוֹ הָיָה אָחוּז רְעָדָה, בְּקֹשִׁי הוֹצִיא מִפִּיו אֶת הַמִּלִּים: "לוֹקְחִים לִי אֶת הַבַּיִת, לוֹקְחִים לִי אֶת 

הַמֶּשֶׁק וְאֶת הַחֵשֶׁק לִחְיוֹת". יוֹתֵר הוּא לֹא הוֹסִיף דָּבָר, רַק רָעַד. אִשְׁתּוֹ הוֹסִיפָה וְאָמְרָה בִּבְכִי: "הַבֶּנְאָדָם הַזֶּה כְּבָר לֹא 

מְתַפְקֵד, לֹא מְסֻגָּל לַעֲבֹד וּבַמַּצָּב הַזֶּה הוּא לֹא יָכֹל לְהַחְזִיר חוֹבוֹת".

 צָרִיךְ לִלְמֹד מֵהַסִּפּוּר הַזֶּה מוּסַר הַשְׂכֵּל. הַבַּנְקִים לְהוּטִים לְהַלְווֹת לָנוּ כֶּסֶף, אַךְ אֵין לָהֶם שׁוּם כַּוָּנָה לְהֵיטִיב עִם 

לָקוֹחוֹתֵיהֶם, הֵם רוֹצִים רַק לְהַרְוִיחַ וּלְהִתְעַשֵּׁר. אַחַד הָאוֹיְבִים הַגְּדוֹלִים שֶׁל הָאֲנָשִׁים כַּיּוֹם הוּא הַלְוָאוֹת שֶׁל הַבַּנְקִים. 

הַרְבֵּה אֲנָשִׁים לָקְחוּ הַלְוָאוֹת, וְנִשְׁאֲרוּ בְּלִי בַּיִת. מָה עוֹשִׂים? שׂוֹכְרִים דִּירָה קְטַנָּה וְכָךְ אֶפְשָׁר לַעֲמֹד בַּתַּשְׁלוּם. 

אֶפְשָׁר לָגוּר בִּשְׁנֵי חֲדָרִים. בְּיַלְדוּתִי גָּדַלְנוּ עֲשָׂרָה יְלָדִים בְּחֶדֶר אֶחָד, לֹא הָיָה מָקוֹם. הָיוּ מֵאִתָּנוּ שֶׁיָּשְׁנוּ מִתַּחַת לַשֻּׁלְחָן. 

אֲחֵרִים יָשְׁנוּ בְּאַרְגָּזִים שֶׁל בָּנָּנוֹת. וְכַיּוֹם כֻּלָּם רַבָּנִים בְּלִי עַיִן הָרַע. הַיּוֹם מְגַדְּלִים יֶלֶד אֶחָד בַּעֲשָׂרָה חֲדָרִים, וְהַיֶּלֶד הַזֶּה 

צָרִיךְ יוֹעֵץ פְּסִיכוֹלוֹגִי...

 נְנַסֶּה לְתָאֵר לְעַצְמֵנוּ, שֶׁמְּנַהֵל הַבַּנְק מְצַלְצֵל לָאָדָם הַזֶּה שֶׁלָּקְחוּ לוֹ אֶת הַבַּיִת וְהַמֶּשֶׁק בִּגְלַל הַחוֹב לַבַּנְק, וּמְסַפֵּר לוֹ: 

"רָאִיתִי אֶת שְׁטַר הַחוֹב שֶׁלְּךָ, תָּבוֹא מָחָר לַבַּנְק בְּשָׁעָה עֶשֶׂר בַּבֹּקֶר, וַאֲנִי אֶמְחַק לְךָ אֶת כָּל הַחוֹב, בְּלִי רִבִּית, בְּלִי 

תַּשְׁלוּמִים, אֶת כָּל מִלְיוֹן הַדּוֹלָרִים אֲנִי מוֹחֵק". מוּבָן מֵאֵלָיו כִּי מִיָּד הוּא יְקַבֵּל מַצַּב רוּחַ מְרֹמָם וְהָרַעַד שֶׁלּוֹ יַחְלֹף כְּלֹא 

הָיָה. אַךְ מַה תֹּאמְרוּ עָלָיו, אִם לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר, בִּמְקוֹם לְהַגִּיעַ לַבַּנְק לִמְחֹק אֶת הַחוֹב כְּפִי שֶׁנִּקְבַּע, הוּא הוֹלֵךְ לְשַׂחֵק 

בְּכַדּוּר, מְטַיֵּל, אוֹ יוֹצֵא לִקְנוֹת פִּיצָה?! וְכַאֲשֶׁר הוּא בָּא לַבַּנְק, הַמְנַהֵל כְּבָר הָלַךְ... כַּמָּה טִפֵּשׁ הָאָדָם הַזֶּה, שֶׁלֹּא הִשְׂכִּיל 

לָבֹא לִמְנַהֵל הַבַּנְק בַּזְּמַן וְכָךְ לַחְסֹךְ מֵעַצְמוֹ אֶת כָּל הַחוֹב הַנּוֹרָא שֶׁצָּבַר...

 "ה' מִשָּׁמַיִם הִשְׁקִיף עַל בְּנֵי אָדָם לִרְאוֹת הֲיֵשׁ מַשְׁכִּיל". (תְּהִלִּים י"ד, ב'). ה' יוֹרֵד אֶל הָאָדָם וְאוֹמֵר לוֹ: "רְאֵה אֶת שְׁטַר 

הַחוֹב שֶׁלְּךָ, אַתָּה חַיָּב בְּתַשְׁלוּם וּבְרִבִּית, וּבְרִבִּית דְּרִבִּית – גֵּיהִנֹּם, מַחֲלוֹת, צָרוֹת, מָוֶת, אֲסוֹנוֹת וּגְזֵרוֹת קָשׁוֹת. כָּל יוֹם 

עָשִׂיתָ טוֹנוֹת שֶׁל עֲבֵרוֹת, חָטָאתָ בִּרְכִילוּת, נִכְשַׁלְתָּ בִּפְרִיצוּת... וְהַקב"ה מַצִּיעַ לְךָ הַצָּעָה: מִתּוֹךְ הִתְחַשְּׁבוּת בַּדְּמָעוֹת 

שֶׁל אִשְׁתְּךָ, אֲנִי מַסְכִּים לִמְחֹק אֶת כָּל הַחוֹב שֶׁלְּךָ, רַק תָּבוֹא וְתַעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה. כַּמָּה טִפֵּשׁ הָאָדָם הַזֶּה שֶׁלֹּא מְנַצֵּל אֶת 

הַהִזְדַּמְּנוּת לְהָסִיר מֵעָלָיו אֶת הָעֹל הַכָּבֵד שֶׁל חוֹב הָעֳנָשִׁים הַנּוֹרָא...