https://www.tipot.co.il

 
טָעוּת חֲמוּרָה הִיא זוֹ. כָּל דָּבָר שֶׁקּוֹרֶה לָנוּ בַּחַיִּים, קָטָן כְּגָדוֹל – אֵינוֹ 'מִקְרֶה', בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן. הרמב"ן בְּסוֹף פָּרָשַׁת בֹּא כּוֹתֵב דָּבָר נוֹרָא: "וְאֵין לָאָדָם חֵלֶק בְּתוֹרַת מֹשֶׁה, עַד שֶׁיַּאֲמִין שֶׁכָּל דְּבָרֵינוּ וּמִקְרֵינוּ שֶׁכֻּלָּם נִסִּים, אֵין בָּהֶם טֶבַע וּמִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם כְּלָל".

פְּעָמִים רַבּוֹת אָדָם עָצוּב אוֹ כּוֹעֵס בִּגְלַל אֵיזֶה מְאֹרָע שֶׁאֵרַע לוֹ – הִפְסִיד סְכוּם כֶּסֶף בְּעֵסֶק לֹא מֻצְלָח, אוֹ אִשְׁתּוֹ לֹא מַרְגִּישָׁה טוֹב, פְּקַק תְּנוּעָה גָּרַם לוֹ לְאַחֵר אֶת הָרַכֶּבֶת, וְעוֹד כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה רַבּוֹת. הַנְּטִיָּה הַטִּבְעִית הִיא לִצְעֹק, לְהִתְרַגֵּז, לְחַפֵּשׂ אֲשֵׁמִים, לְהַעֲנִישׁ וָעוֹד. אֲבָל זוֹ אֵינָהּ הִסְתַּכְּלוּת נְכוֹנָה. מִי שֶׁהִתְחַנֵּךְ לֶאֱמוּנָה בַּה', צָרִיךְ לְהָבִין שֶׁאֵין זֶה מִקְרֶה וְאֵין אֲשֵׁמִים, אֶלָּא שָׁלְחוּ לְךָ אֵיזֶשֶׁהוּ מֶסֶר מִשָּׁמַיִם. בַּפְּגִיעָה הַקְּטַנָּה שֶׁפָּגְעוּ בְּךָ, מְבַקֵּשׁ הַקב"ה מִמְּךָ דְּבַר־מָה.

רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה

בַּפָּסוּק נֶאֱמַר (תְּהִלִּים קמ"ה, י"ט): "רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה, וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם". וְלִכְאוֹרָה, בְּפָסוּק זֶה יֵשׁ לַעֲמֹד עַל שְׁתֵּי תְּמִיהוֹת גְּדוֹלוֹת:

רֵאשִׁית, מִתְּחִלַּת הַפָּסוּק: "רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה" – נִתָּן לְהַסִּיק כִּי הַקב"ה מְמַלֵּא אֶת מְבֻקָּשָׁם שֶׁל הַצַּדִּיקִים בְּשָׁלָב בּוֹ עוֹדֶנּוּ בְּגֶדֶר 'רָצוֹן', כְּלוֹמַר: אֲפִלּוּ לִפְנֵי שֶׁהֵם מְבַקְּשִׁים, וּכְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (יְשַׁעְיָה ס"ה, כ"ד): "וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמַע". וּמֵעַתָּה, כֵּיצַד מַגִּיעִים הַצַּדִּיקִים לְשָׁלָב שֶׁל 'שַׁוְעָה' – כְּפִי שֶׁנֶּאֱמַר בְּסוֹף הַפָּסוּק: "וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם"?

וְשֵׁנִית, מַדּוּעַ שִׁנָּה הַפָּסוּק בִּלְשׁוֹנוֹ, וּבִתְחִלָּה לְגַבֵּי 'רְצוֹן יְרֵאָיו' – כָּתַב לְשׁוֹן: 'יַעֲשֶׂה', וְאִלּוּ בְּסוֹפוֹ שֶׁל הַפָּסוּק – לְגַבֵּי 'שַׁוְעָתָם' – נֶאֱמַר לְשׁוֹן 'יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם', וְאִלּוּ בַּאֲשֶׁר לַ'עֲשִׂיָּה' לֹא מֻזְכָּר מְאוּמָה?

אָכֵן נִרְאֶה, כִּי שְׁתֵּי הַקֻּשְׁיוֹת מְתֹרָצוֹת אַחַת בַּחֲבֶרְתָּהּ... שֶׁכֵּן לִפְעָמִים, מְבַקֵּשׁ הָאָדָם מהַקב"ה בַּקָּשָׁה, אֲשֶׁר גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ כִּי אֵינָהּ לְטוֹבָתוֹ – אֶלָּא לְרָעָתוֹ. וּלְמָשָׁל, אָדָם מְבַקֵּשׁ מהַקב"ה רֶכֶב בִּכְדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַגִּיעַ כָּל יוֹם לַלִּמּוּדִים בַּזְּמַן, אוּלָם הַקב"ה יוֹדֵעַ כִּי אִם יְקַבֵּל רֶכֶב – סוֹפוֹ לְהִפָּגַע בִּתְאוּנַת דְּרָכִים...

וּבְכֵן, מָה עוֹשֶׂה הַקב"ה? הוּא עוֹשֶׂה אֶת רְצוֹנוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק – וּרְצוֹנוֹ הָאֲמִתִּי הוּא לְהַגִּיעַ לְלִמּוּדָיו בַּזְּמַן, שֶׁהֲרֵי לְשֵׁם כָּךְ הוּא בִּקֵּשׁ אֶת הָרֶכֶב... אוּלָם מֵאִידָךְ, אֶת שַׁוְעָתוֹ, אֶת בַּקָּשָׁתוֹ הַמְפֹרֶשֶׁת – אוֹתָהּ אֵין הַקב"ה מְמַלֵּא, אֶלָּא רַק שׁוֹמֵעַ אוֹתָהּ – וּמוֹשִׁיעַ אֶת בַּעֲלֶיהָ דַּוְקָא בְּכָךְ שֶׁאֵינוֹ מְקַבְּלָהּ...

וְזֶה אֵפוֹא מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בַּפָּסוּק: "רְצוֹן יְרֵאָיו – יַעֲשֶׂה, וְאֶת שַׁוְעָתָם – יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם"!!