https://www.tipot.co.il

א. יום ט"ו בשבט הוא "ראש השנה לאילנות". כלומר, שיש כמה הלכות בדיני ערלה ובדיני תרומות ומעשרות התלויות ביום זה. ולא כמו הטעות הנפוצה בקרב העם שביום ט"ו בשבט ה' דן את האילנות. שהרי האילנות נידונים בחג השבועות, כמבואר בגמרא (ר"ה טז,א).
ב. ומדוע דווקא יום ט"ו בשבט נבחר להיות "ראש השנה לאילנות"? משום שאז כבר ירדו רוב גשמי השנה, והשָׂרַף (הנוזל שגורם לגידול הפירות) עלה באילנות. (ר"ה יב, א, וברש"י שם).
ג. יום ט"ו בשבט הוא יום שמחה, ולכן אסור להתענות ביום זה. וגם אין אומרים וידוי ונפילת אפיים ביום זה.
ד. המנהג ברוב תפוצות ישראל בליל ט"ו בשבט לעטר את השולחן בכל פירות האילן, ובמיוחד בפירות שבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל (ענבים, תאנים, רימונים, זיתים, תמרים). ולברך על פירות אלו.
ה. בשעה שמברכים על הפירות וכנ"ל, יש להקדים ולברך ברכת "בורא פרי העץ" על פרי משבעת המינים לפני שאר הפירות. וגם בפירות שבעת המינים יש להקדים ולברך על הפירות לפי הסדר הבא: זיתים, תמרים, תאנים, רימונים, זיתים, תמרים.
ו. יש להיזהר מאד לבדוק יפה את הפירות המיובשים הנאכלים בליל ט"ו בשבט מן התולעים, כי בפירות אלו רוחשים תולעים רבים מאד, ואיסור חמור יש באכילת תולעים, שהרי בכל אכילת תולעת ותולעת איסורו שווה לאוכל 5 חתיכות בשר חזיר!! ה' יצילנו שלא נכשל באכילת איסור.
ז. יש נוהגים לקרוא לפני כל אכילת פרי ופרי פסוקים ומאמרי חז"ל השייכים לאותו הפרי. וכבר נתקן ספר מיוחד ללימוד זה בשם "פרי עץ הדר".