https://www.tipot.co.il

שלום רב,

יש לי 3 שאלות:
1. אם אני מגיעה באמצע שחרית של שבת לביה"כ, כך שאני בשמונה עשרה ובינתיים הש"ץ חוזר על שמונה עשרה, האם עלי לעצור עד הקטע אחרי הקטע של הקדושה, או שמא עלי להמשיך בשמונה עשרה כרגיל?
2. השארתי בטעות מטען של סוללות מחובר לחשמל בשבת. אני מרגישה שכאילו גרמתי לזה להתמלא בשבת. האם זו באמת עבירה? לא היתה לי כוונה, פשוט חיכיתי לדקה התשעים בשביל לנתק את המטען ובסוף שכחתי. זה כאילו שנתתי לזה לעבוד בשבת?
3. בשבת שעברה אחרי הדלקת נרות הרחתי ריח של גז. התברר שכפתור אחד של גז נשאר דולק, ואז סגרתי אותו בשינוי (עם הרגל). האם זה בסדר או שמא זה חילול שבת?
4. אם אני אוכלת אגוזים ונפלה לי חתיכה מהאגוז לתוך הצלחת של הקליפות, אסור להוציא את זה משום בורר?
תודה רבה וסליחה על מבול השאלות
שבוע טוב ומועדים לשמחה


תשובת הרב מנשה בן פורת שליט"א:

מועדים לשמחה, אפרת!

אין צורך להתנצל על השאלות, אנו מאד שמחים להשיב על שאלות הגולשים.

לשאלותייך:
1] כשאת נמצאת בשמונה עשרה והחזן אומר את חזרת הש"ץ, אין לך להפסיק כלל בתפילתך כדי לענות דברים שבקדושה, כגון: אמן, קדושה וברכו, וכו'.
רק אם את נמצאת אחרי ברכת "מחיה המתים" לפני ברכת "אתה קדוש", וגם החזן נמצא באותה שעה במקום זה, ואומר עם הציבור "קדושה", אז עלייך להצטרף עם הקהל באמירת ה"קדושה". אבל אם את נמצאת במקום אחר בתפילה והקהל אומרים "קדושה", אין לך לענות קדושה עם הקהל, אלא עלייך להמשיך רגיל בתפילתך.
כמו כן רק אם את נמצאת אחרי ברכת "הטוב שמך ולך נאה להודות" לפני ברכת "שים שלום", ובאותה השעה הכהנים מברכים "ברכת כהנים", אז את מקשיבה ל"ברכת כהנים" ועונה אמן על ברכותיהם, אבל אם בשעת "ברכת כהנים" את נמצאת במקום אחר בתפילה, אינך רשאית להפסיק בתפילך ל"ברכת כהנים", אלא עלייך להמשיך כרגיל בתפילתך.

מקורות: שולחן ערוך (סימן קט סעיף ב). קיצור שולחן ערוך "ילקוט יוסף" עמוד רח, סימן קד סעיף ב).

2] לא עברת שום איסור בכך, ואפילו לכתחילה מותר להשאיר את מטען הסוללות מחובר לחשמל מיום שישי לשבת.
הסיבה, כי אנחנו פוסקים להלכה כמו בית הלל שאומרים "אין שביתת כלים בשבת". כלומר, מותר שהכלים שלנו יעשו מלאכה העשורה בשבת, כשאנו מכינים אותם מערב שבת, כגון: להשאיר מיום שישי את צינור המים פתוח שישקה בשבת.

מקורות: משנה במסכת שבת (דף יח עמוד א', ובגמרא שם). שולחן ערוך (סימן רנב סעיף א).

3] היה מותר לך לסגור את הכפתור של הגז גם ביד. מאחר ואין את מכבה בכך את האש, אין איסור לסובב את הכפתור.

4] מותר לך רק אם את מוציאה את האגוז מהפסולת (ולא את הקליפות מהאגוז), וגם בתנאי שאת אוכלת את זה מיד (תוך חצי שעה). כי מותר לברור בשבת אם מתקיימים שלושת התנאים הבאים:
1. להוציא אוכל מפסולת, אבל אסור להוציא פסולת מהאוכל.
2. לאכול את זה מיד ולא לאחר זמן.
3. לברור ביד ולא בכלי (נפה וכדומה).


תגובת הכותב/ת:

איזה יופי. תודה רבה על המענה הנהיר והמהיר. זה ממש עוזר. תבורך!!
יש לי עוד שאלה שקצת מביכה אותי לשאול, אבל אין לי ברירה היות ויש לי ייסורי מצפון.
לפני כמה שבתות הייתי אצל חברה חוזרת בתשובה, שכיבתה את האור במקרר עם נייר דבק חזק. עזרתי לה עם המזון ואז פתאם יצא הדבק והאור נדלק, (זה היה אם אני לא טועה אחרי הדלקת נרות או מאורח יותר, כלומר ברור שכבר היתה שבת). אני, מרוב לחץ, לא ידעתי מה לעשות, באינסטינקט סגרתי את דלתות המקרר (למרות שכבר הבנתי שאסור לי לגעת בהן, כי בעצם כיביתי בכך את האור), ואז היא פתחה וחיזקה את הדבק. משהו כזה.
הפרטים לא חשובים, ברור שעברתי על חילול שבת, הבעיה היא, שכאילו במתכוון, מחשש מהתגובה שלה, סגרתי את המקרר. כלומר, אני מרגישה כאילו עשיתי את זה במודע וזה מייסר אותי מאד. איך מכפרים על זה?

תשובת הרב מנשה בן פורת שליט"א:
כל הכבוד שאת רוצה לתקן, וצריך לדעת ש"אין דבר העומד בפני התשובה", ואחרי החזרה בתשובה אז העוון ממש נמחק לגמרי בשמיים.

דבר ראשון עלייך לקיים את שלושת חלקי התשובה, שלימד אותנו הרמב"ם ז"ל (הלכות תשובה פרק ב' הלכות ב,ג):
א] חרטה = להתחרט בלב שבור על המעשה של החילול שבת.
ב] וידוי = לפרט בפה את החטא בשעת אמירת הוידוי.
ג] קבלה לעתיד = לקבל בקבלה גמורה שלא לחזור על מעשה זה, אפילו שתחזרי לנסיון דומה של בושה מהחברה וכדומה.
שימי לב ללשונו הזהב של הרמב"ם (שם): "עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם".

בנוסף תלמדי בכל יום או לפי יכולתך "הלכות שבת".

וגם תקבלי עלייך תוספת ב"שמירת השבת". אינני יודע באיזה דרגא את בשמירת שבת, ולכן איני יכול לייעץ לך בפרטות. (אם את בדרגא כזו, אז אולי תקבלי להוציא את השבת רק בזמן היותר מאוחר שנקרא "רבינו תם", תראי בלוח שכתוב שם "זמן ר"ת").

בספרים מובא שצריך להתענות, אבל רבינו עובדיה יוסף שליט"א כתב בשו"ת יביע אומר (חלק א, יורה דעה, סימן יד, אות יד), שזה לא שייך לדור שלנו החלוש, וגם אם נאמר לאנשים להתענות יכולים שלא לעשות תשובה, אלא יש להרבות בצדקה ובלימוד תורה, עד כאן. ולכן תתני צדקה כפי יכולתך, וזה פדיון של התעניות, וזאת מלבד לימוד התורה הנ"ל. (וע"ע בחזון עובדיה, ימים נוראים, עמוד ריח).

לא להכנס לעצבות! להיות בשמחה! ולדעת שמאחר ואת חוזרת בתשובה, את נקייה וטהורה כמו לפני החטא, ואולי יותר שהרי "במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד".