https://www.tipot.co.il

 

 

 

הרב יוסף שלום אלישיב זצוק"ל

 

 

 

 

הרב יוסף שלום אלישיבזצוק"ל (מכונה הגרי"ש אלישיב; נולד בא' בניסן ה'תר"ע, 10 

 

באפריל 1910, בשאוול שבליטא) הוא פוסק הלכה נודע. נחשב לבכיר הרבנים 

 

בקרב החרדים הליטאים ומכונה בקרב ציבור זה "מרן" ו"פוסק הדור".

 

נולד כבן יחיד להוריו לאחר 17 שנות נישואין. סבו מצד אמו, חיה מושא, היה 

 

המקובל רבי שלמה אלישיב (עליאשאוו), מחבר הספר "לשם שבו ואחלמה" 

 

העוסק בענייני קבלה. כאשר כהו עיניו של הסב הוא הכתיב חלקים מהספר 

 

לנכדו הצעיר.

 

אביו היה הרב אברהם לוינסון בן רבי משה מ-אראן, שכונה רבי "אברהם 

 

אראנער". האב כתב את ספר ההלכה "ביכורי אברהם" ושימש רב בעיר הומל, 

 

שאליה עברה המשפחה בעת מלחמת העולם הראשונה.‏

 

המשפחה החליטה לעלות לארץ ישראל ובעצת החפץ חיים שונה שם המשפחה 

 

ל"אלישיב" על מנת לקבל סרטיפיקט משפחתי אחיד. הרב שלמה אלישיב פנה 

 

בתרפ"ב במכתב לרב קוק בעניין זה והרב קוק הזדרז לעזור למשפחה לקבל 

 

את אישור העלייה. בני המשפחה עלו בתרפ"ד (1924) והשתקעו בשכונת מאה 

 

שערים בירושלים.

 

בגיל עשרים נישא לשיינה חיה, בתו של הרב אריה לוין. הרב אברהם יצחק 

 

הכהן קוק סייע בשידוכם וסידר את החופה.‏ בשנת תרצ"ח (1938) הוא הוסמך 

 

לרבנות על ידי הרב זליג ראובן בנגיס, ראב"ד העדה החרדית בירושלים.

 

משנת ת"ש נמנה עם רבני בית המדרש "אוהל תורה" שבראשות הרב שמואל 

 

יצחק הילמן. הרב אלישיב כיהן במשך שנים רבות, מיום פטירת אביו, כרב בית 

 

הכנסת "תפארת בחורים" בשכונת מאה שערים בירושלים. הוא השתתף 

 

בתפילות בית הכנסת ומסר בו שיעור גמרא מדי יום. הוא לא עסק בשאר 

 

התפקידים המקובלים של רב בית כנסת, כגון נשיאת דרשות שבת הגדול ושבת 

 

תשובה, מכירת חמץ של מתפללי בית הכנסת וכדומה. בעשור הראשון של 

 

המאה ה-21, עקב חולשתו, עבר השיעור לבית כנסת שהוקם במיוחד בסמוך 

 

לביתו.

 

בראשית ימי המדינה מונה הרב אלישיב למשרת רב העיר רמלה, אך לאחר זמן 

 

קצר התפטר מתפקידו. בח' בכסלו תשי"א (1950) מונה בידי הרב יצחק אייזיק 

 

הלוי הרצוג לדיין בבית הדין הרבני האזורי בירושלים. זמן קצר אחר כך מונה 

 

לדיין בבית הדין הרבני הגדול.‏‏‏כיהן במשרה זו עד שנת 1974. בסך הכל כיהן 

 

כעשרים שנה בבית הדין הגדול של הרבנות הראשית, עם המלצתו של הרב 

 

זליג ראובן בנגיס מהעדה החרדית,‏למרות התנגדות הרב מבריסק ועוד כמה 

 

רבנים למוסדות הרבנות הראשית.

 

בעקבות היבחרו של הרב שלמה גורן לרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין 

 

הגדול, ובעקבות פולמוס פסק דין האח והאחות, שהיה שנוי במחלוקת הלכתית 

 

והרב אלישיב נטל בו חלק פעיל, הוא פרש מבית הדין. עם זאת, הורה לאחרים 

 

שלא לפרוש מהרבנות במקום שלא נבחר מועמד ראוי אחר.

 

לאחר פטירת הרב שך היה למנהיג הבולט של הציבור הליטאי בישראל 

 

ולסמכות העליונה של מפלגת דגל התורה.

 

הרב אלישיב השיב במהלך חייו אלפי תשובות בכתב ובעל פה. כיום הוא אינו 

 

משיב בכתב אלא לעתים נדירות, כדוגמת פרשת הפיאות שמקור שערן בטקסי 

 

פולחן בהודו, שם השיב בעצמו תשובה הלכתית האוסרת על השימוש בהן. 

 

מקרה זה מייצג את דרך פסיקתו, הנוטה להחמיר.

בניגוד לדעת פוסקי הלכה אחרים, דעתו היא שאין דינם של החילונים כיום כדין 

 

תינוק שנשבה, משום שהם יושבים בין יהודים ויודעים שיש מי ששומרים שבת.‏

 

במצוות התלויות בארץ הוא רואה את החזון איש כ"מרא דשמעתתא" ("בעל 

 

השמועה" בארמית, דהיינו - הבקי ביותר בהלכות אלו), ו"מרא דארעא דישראל" 

 

("בעל ארץ ישראל" בארמית, דהיינו - רבה של ארץ ישראל). למרות הסתמכותו 

 

על החזון איש הוא נוטה להקל יותר ממנו במצוות התלויות בארץ.

 

נקרא לבית עולמו בגיל 102 היום יום רביעי כ"ח תמוז תשע"ב 18.07.2012

 

מתוך: ויקיפדיה