https://www.tipot.co.il

בתפילת שמונה עשרה של ראש השנה. אמרנו יום תרועה זכר ליציאת מצרים
מה -הקשר בין יום תרועה לבין יציאת מצרים? שאלה נוספת ברשותך.בעשרת ימי תשובה .מתי אומרים עושה השלום. ומתי עושה שלום.אם בכלל. בברכת שנה טובה. וגמר חתימה טובה לך ולכל משפחתך.

תשובת הרב מנשה בן פורת שליט"א:
לגבי השאלה הראשונה: מה הקשר בין יציאת מצריים לראש השנה?

אחרי חיפוש מצאתי ששאלתך מופיעה בספר "שיבולי הלקט" לאחד מן הראשונים, רבי צדקיה בן רבי אברהם הרופא, חי לפני כ-800 שנה (סדר ראש השנה סימן רפו).

והוא מתרץ כך: הגמרא (ר"ה יא ע"א) אומרת שבראש השנה "בטלה העבודה מאבותינו" בהיותם במצריים.
מפרש רש"י, שכבר 6 חודשים לפני שהשתחררו (בחודש ניסן), כבר בראש השנה הפסיקו בני ישראל מלעבוד לפרעה במצריים.
נמצא שחג ראש השנה יש בו גם זכר ליציאת מצריים שאז יצאו לחירות מהעבודה ביום ראש השנה.


לגבי השאלה השניה, באיזה קדיש אומרים "שלום" ואיזה "השלום"?

רק בקדיש "תתקבל" שאחר החזרה בשחרית ובמנחה צריך לומר "השלום", כיוון שאמירת "השלום" נתקנה רק לאחר העמידה, וכאשר החזן אומר "עושה שלום" בסיום קדיש תתקבל בשחרית ומנחה זה במקום "עושה שלום" של העמידה שלו, לכן יש לזה דין "עושה שלום" של עמידה ואומר "השלום".

בשאר הקדישים אין לשנות מהנוסח של כל השנה, אלא צריך לומר "עושה שלום".

האומר "עושה השלום" בקדיש תתקבל שאחרי תפילת ערבית של ליל שבת - יש לו על מה לסמוך. (כי יש אומרים שמעין שבע זה במקום העמידה).

כך פסק בספר כף החיים להרה"ג יעקב סופר זצ"ל (תלמיד הבן איש חי) בסימן נז אות לח. ובילקוט יוסף קיצור שולחן ערוך (סימן נו אות כג).