https://www.tipot.co.il

לכבוד הרב שלי"טא
התפללתי מנחה בציבור בצהריים.בערב הלכתי לניחום אבלים וביקשו ממני להיות שליח ציבור במינחה מאחר ואין שם משהו אחר שיודע את סדר התפילה. מה עלי לעשות ? ואני יודע שאם אני לא יתפלל זמן המנחה אצלהם יעבור. בתודה ובברכת חזק ואמץ.
שאלה נוספת אם אפשר לכבודו. בפרשת נח כתוב שנח ראה כי כלו המים, ואז שלח את העורב השאלה איך נח ידע שכלו המים ?האם היה חלון זכוכית בתיבה? שבת שלום וחודש טוב

תשובת הרב מנשה בן פורת שליט"א:
לגבי השאלה הראשונה, נראה לעניות דעתי שתתפלל רק את חזרת הש"ץ, וגם תאמר הקדישים, אבל כשכולם מתפללים בלחש אתה אל תתפלל איתם

מקורות
יש הלכה שאפשר להתפלל כמה פעמים ביום את אותה התפילה, וזה נקרא "תפילת נדבה", כמו בבית המקדש שהיה אפשר להביא קרבן לנדבה (שאינו חייב בקרבן), וכמו שנפסק בשולחן ערוך (סימן קז סעיף א). אבל בשולחן ערוך עצמו כתב שם (סעיף ד): "הרוצה להתפלל תפלת נדבה, צריך שיהא מכיר את עצמו זריז וזהיר ואמיד בדעתו שיוכל לכוין בתפלתו מראש ועד סוף, אבל אם אינו יכול לכוין יפה קרינן ביה למה לי רוב זבחיכם". ולכן כתבו הפוסקים שבזמן הזה לא מתפללים נדבה, כי אנו לא מכוונים בתפילה. (ראה הלכה ברורה שם סעיף י).

במקרה שלך, נלע"ד שתוכל להתפלל בתורת נדבה, וכמו שכתבו הפוסקים (הלכה ברורה שם) שאם אדם מסופק אם יצא ידי חובת תפילה (כגון שטעה בתפילה באופן שיש מחלוקת אם צריך לחזור על התפילה), חוזר ומתפלל ועושה תנאי של נדבה, ע"כ. למדנו, שאם יש צורך אז גם בזה"ז מתפלל נדבה, ולכן במקרה שלפנינו שהם אינם יודעים לעבור לפני התפילה, א"כ זה צורך גדול שתתפלל עבורם

עוד מקור מצאתי שתוכל להתפלל ממה שכתב בשולחן ערוך (סימן סט), לגבי בני אדם שהתפללו ביחידות ולא שמעו קדושה, שיכולים לומר קדיש וחזרת הש"ץ, ראה שם באריכות. ובהמשך כתב שולחן ערוך: "ואפילו מי ששמע [קדושה] יכול לפרוס על שמע ולעבור לפני התיבה בשביל אותו שלא שמע, ומכל מקום אם אותו שלא שמע בקי לפרוס על שמע ולעבור לפני התיבה מוטב שיפרוס ויעבור לפני התיבה הוא וכו". במקרה שלנו שהם לא יודעים לעבור לפני התיבה, אז תוכל לעבור בשבילהם.

מובן מאליו שכל ההיתר זה עבור אלו שלא יודעים, אבל בתפילת לחש שאין סיבה שתחזור ותתפלל, לכן כתבתי שאינך רשאי להתפלל בלחש.

הלכה זו לא מצאתי שהיא כתובה במפורש, אני מדמה דבר לדבר, לכן אשמח לתגובות הגולשים, אם מישהו יביא איזה מקור להלכה זו


לגבי השאלה השנייה על נח
אור החיים הקדוש שואל שאלתך, מנין ידע נח שיוכל לפתוח התיבה ושלא יטבע במים? ותירץ, שהובטח שאין מבול יותר משנים עשר חודש, ובפרט שהוא הכין כמות לזמן מסויים, וזה היה כנראה על פי ציווי השם, אז הוא ידע את הזמן של המבול.

אבל אתה לכאורה צודק שהחלון היה שקוף, שהרי רש"י כתב (ח,ו): "את חלון התבה אשר עשה, לצהר". פירוש, שיהיה לו אור, אז זה היה שקוף, שאם לא כן אז לא יכנס האור. אז נראה שגם זה פירוש טוב. וכך נראה מהרמב"ן (ח,ה) שכתב: "השגיח מן החלון ונראו לו ראשי הרי אררט".