זמני כניסת השבת
כניסת ויציאת שבת פרשת וישב
כ"ט כסלו תשפ"ג - 16.12.2022
ירושלים :
כניסת שבת 15:57
יציאת שבת 17:17
ת"א :
כניסת שבת 16:16
יציאת שבת 17:19
חיפה :
כניסת שבת 16:06
יציאת שבת 17:16
באר שבע :
כניסת שבת 16:20
יציאת שבת 17:20
שבת שלום !!!
הפופולארים
קטגוריות
- קטגוריות
כ"ט כסלו תשפ"ג - 16.12.2022
ירושלים :
כניסת שבת 15:57
יציאת שבת 17:17
ת"א :
כניסת שבת 16:16
יציאת שבת 17:19
חיפה :
כניסת שבת 16:06
יציאת שבת 17:16
באר שבע :
כניסת שבת 16:20
יציאת שבת 17:20
שבת שלום !!!
חג שמחת תורה |
the-shadow |
24 אוגוסט 2011 18:35
הודעה #1
|
חבר מקצוען
מוניטין: 0 קבוצה: מנהל ראשי מספר הודעות: 170 הצתרף ב: 18.07.2011 ICQ:-- |
לכבוד הרב גמר חתימה טובה וחג שמח. יש לי שתי שאלות בנושא שמחת תורה. השאלה הראשונה האם כדאי לעלות לתורה בפסוקים שכבר קראו אותם עשרה או עשרים אנשים ובירכו עליהם. האם זה לא כמו נרות שבת לדוגמא שרק האשה הראשונה שמדליקה יוצאת ידי חובה והשאר פטורות.הכוונה בעיקר לאדם שעולה לתורה בשבתות באופן רגיל? השאלה השניה לכבוד הרב .מדוע איחדו את שמני עצרת ,לשמחת תורה, מדוע שלא נקרא בחג שמיני עצרת פרשה הקשורה לחג, ובשבת שאחרי נסיים כרגיל את הפרשות ונחגוג שמחת תורה. בברכה ובברכת חג שמח. תשובת הרב מנשה בן פורת שליט"א: חג שמח, מועדים לשמחה, תזכה לשנים רבות נעימות וטובות יחד עם כל בני משפחתך. סליחה על האיחור בתשובה, לא היה לי זמן לפני החג בגלל ההכנות לחג. לגבי השאלה הראשונה בשולחן ערוך (סימן רפב סעיף ב) כתב מרן: "מותר לקרות עולים הרבה, אע"פ שקרה זה מה שקרה זה וחוזר ומברך אין בכך כלום". הרי שדעת מרן השולחן ערוך שאין בעיא כלל לקרוא לכמה עולים אותם פסוקים בכל שבתות השנה. וזה מנהג הספרדים, שאם יש חתן ומוסיפים עולים בשבתות אז קוראים כמה פעמים אותם פסוקים. (אבל כדאי גם לספרדים אם ניתן לחלק את הקריאה לחלקים קטנים, בצורה שכל עולה יקרא קריאה חדשה, לעשות כן, כדי לחשוש לדעת הרמ"א שנביא בהמשך, כך פסק הגר"ע יוסף ב"חזון עובדיה"). הרמ"א שם חלק ואסר לקרוא אותם פסוקים ל-2 עולים, וכך מנהג האשכנזים בכל שבתות השנה. אבל הרמ"א עצמו כותב שם "חוץ מבשמחת תורה שנהגו להרבות בקרואים", נמצא שבשמחת תורה כולם מודים שניתן לקרוא אותם פסוקים לכמה עולים. לכן כדאי ורצוי שתעלה לשמחת תורה אפילו שקוראים לך אותם פסוקים שקראו לאחרים, ואפילו שאתה עלית בשאר שבתות השנה, עדיין יש מעלה מיוחדת לעלות בשמחת תורה לכבוד סיום התורה, ואתה רואה ברמ"א (ומקורו מפוסקים יותר קדמונים) שזה מנהג קדום לעלות את כל הציבור לספר תורה ביום שמחת תורה. ומדוע זה לא דומה לאישה שהדליקה נרות ובאה חבירתה להדליק לידה שאינה מברכת? התשובה, כי הדלקת נרות המצווה היא שיהא החדר מואר ולא יהיה חשוך, כדי שיהיה עונג שבת, וכדי שלא יתקלו בחושך בדברים ויפלו, ולכן כאשר אשה אחת הדליקה וכבר מואר אז אין בהדלקת נרות של חברתה מצווה שיש לברך על זה, אבל בקריאת התורה עצם הקריאה זה המצווה, וכל אחד ואחד עבורו זה מצווה חדשה לכן הוא רשאי לברך על הפסוקים של חבירו. כמו שאני מריח בשמים וחברי מריח אותם בשמים ושנינו מברכים. אחדד את הדברים, אתה חושב שהברכה זה על כך שהציבור עכשיו מקיימים מצווה של שמיעת הקריאה, ולכן אתה חושב שאין לברך על אותה שמיעה של הקריאה, אבל זה לא כך, והראייה - שאם הברכה על השמיעה אז היה מברך הראשון שעולה לתורה והאחרון בלבד, אלא הברכה זה עבור הקריאה שכל אחד ואחד עולה וקורא בתורה. לגבי השאלה השנייה, מדוע קבעו את שמחת תורה דווקא בשמיני עצרת? נראה לי כי זה החג היחיד שאין בו איזה מעשה של מצווה, כמו מצות בפסח, וסוכה בסוכות, ולכן קבעו בו את שמחת תורה. |
1 צופים בנושא זה (אורחים: 1)
חברים: 0
זמן עכשיו: 21 דצמבר 2024 23:56 |