https://www.tipot.co.il

לפי שמגילת רות נכתבה ע"י שמואל הנביא בכדי לייחס את דוד המלך שבא מרות המואביה, ולכן בסוף המגילה מסיים את עיקר הייחוס מפרץ עד דוד, לכבודו של דוד המלך. שכן, מובא בכמה מפרשים, שדוד המלך נולד בחג שבועות וכן נפטר בחג שבועות. וידוע, שהקב"ה משלים שנותיהם של צדיקים לכן נוהגים לקרוא מגילת רות ביום הולדת של דוד המלך ע"ה לכבודו (בנין אריאל).

טעם נוסף - זכר למעמד הר סיני, שקיבלו אז ישראל סך של תר"ו (רו"ת – 606) מצוות בנוסף על ה- 7 שנצטוו לפני מתן תורה בהיותם בני נוח, ועולה סך הכול למניין תרי"ג, וזה נתקן לומר מגילת רות בחג זה, כי רות היא בגימטרייה תר"ו (תשואות חן).

מהו הטעם שנהגו לאכול מאכלי חלב בחג שבועות?

א.כמו שבליל בפסח לוקחים שני תבשילים (בקערה זה הזרוע והביצה), האחד זכר לקורבן פסח והשני זכר לקורבן חגיגה, כך אוכלים מאכל חלב ואחר כך מאכל בשר, זכר לקרבן שתי לחם שהיו מביאים בבית המקדש בחג השבועות. ביאור נוסף: אדם שאוכל חלב עם לחם, ורוצה מיד לאחר מכן לאכול גם בשר, צריך להביא לחם חדש, כיוון שאסור לאכול את הבשר עם לחם שהיה על שולחן שאכלו בו חלב – וזה גם כן זכר לשתי הלחם (מחצית השקל ס' תצ"ד סק"ז).

טעם נוסף: מכיוון שהתורה נמשלה לדבש וחלב – כמו שנאמר: "דבש וחלב תחת לשונך".

טעם נוסף: חלב רומז למידת החסד, שהיא בעלת גוון לבן, ואנו מרגישים שמה שהקב"ה נתן לנו, את התורה, זה חסד גמור ורחמים – "כי גבר עלינו חסדו", " להגיד בבוקר חסדך" -  ראשי תיבות "חלב" (בני יששכר).

טעם נוסף: לפי שעד מתן תורה הותרו להם כמעט כל סוגי הבשר, ואין צורך היה בצורת שחיטה מסוימת, ועכשיו לאחר נתינת התורה, נצטוו על השחיטה ועל מאכלות אסורות, ונאסרו כל הכלים ולא היו יכולים להגעיל את הכלים כיון שהיה שבת (בשבת ניתנה התורה), ולא היה להם מה לאכול והוכרחו לאכול מאכלי חלב, כך גם אנו נוהגים לאכול מאכלי חלב בחג השבועות, זכר למתן תורה (גאולת ישראל).