https://www.tipot.co.il

ט"ו בשבט: שאלות נפוצות

מהו ט"ו בשבט? כיצד חוגגים? ועוד

ביום החמשה-עשר לחודש העברי שבט, "ט"ו בשבט", אנו מציינים את "ראש השנה לאילנות".

מדוע עלי לדעת מתי חל ראש השנה של... עצים?

התשובה לשאלה זו, נעוצה בדינים הלכתיים הקשורים לעולם החקלאות.

על-פי התורה, קיים מחזור קבוע של שבע שנים, כאשר השנה השביעית נקראת 'שנת השמיטה'. בשנה הראשונה, השניה, הרביעית והחמישית ממחזור זה, יפריש החקלאי עשירית (עשר אחוז) מהיבול שהפיקו שדותיו, יעלה את הפירות לירושלים, ויאכל אותם שם. עשירית זו מכונה 'מעשר שני' (להבדיל מן ה'מעשר הראשון' הניתן ללויים). בשנה השלישית והשישית, יעניק החקלאי עשירית מן הפירות לעניים ולנצרכים. עשירית זו ידועה גם כ'מעשר עני'.

כיצד נדע אילו פירות מחוייבים במעשר שני, ואילו במעשר עני? לשם כך עלינו לדעת מתי חל ראש השנה לאילנות. פירות שגדלו לפני 'ראש השנה' – שייכים ליבול השנה הקודמת. פירות שיגדלו לאחר-מכן, הם תוצר השנה החדשה.

מדוע ראש השנה לאילנות חל ביום ט"ו בשבט?

חכמינו קבעו את ט"ו בשבט כראש השנה לאילנות, בשל העובדה שבארץ ישראל ובאיזור הים-תיכוני, מתחילה עונת הגשמים בחג הסוכות. בערך שלושה חדשים יעברו (ט"ו תשרי – ט"ו שבט) עד שהגשמים החדשים ירוו את הארץ וישקו את האילנות. לפיכך, כל פרי שגדל לפני זמן זה, עדיין ניזון מגשמי השנה שעברה, ויצטרף אליה לצורך חישובי ה'מעשרות'.

האם עלי לחגוג ראש השנה של אילנות?

למרות שהחג במהותו מיועד עבור אילנות, אנו יודעים כי "האדם עץ השדה", ויש לייחס לו משמעות רבה. על-ידי טיפוח שורשים איתנים – אמונה ומחוייבות לה' – נוכל לתת פירות – תורה ומצוות.

מה נהוג לעשות ביום זה?

הנה מספר הצעות כיצד לנצל את החג בצורה הטובה ביותר:

*פירות: נהוג להרבות באכילת פירות ביום זה. במיוחד, כדאי לאכול פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל (דברים ח, ח): זיתים, תמרים, ענבים, תאנים ורימונים.

*ברכות: לפני אכילת הפירות, יש לברך: ברוך אתה ה', אלוקינו מלך העולם, בורא פרי העץ. אם זוהי הפעם הראשונה בה אתם אוכלים פרי מסויים, יש לברך קודם לכן: ברוך אתה ה', אלוקינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

*תחנון: בשל אופיו החגיגי של יום זה, אין אומרים 'תחנון' (קטעים מהתפילה בה אנו מבקשים מה' שימחל לנו על חטאינו) במשך התפילה.

*מנהגים נוספים: בעדות ישראל נהגו מנהגים נוספים, איש איש לפי המסורת שקיבל מאביו: אכילת חרובים, אכילת האתרוג מארבעת המינים, ועוד.