https://www.tipot.co.il

אחת הסיבות שלרוב בני האדם חסרה הכרה בחסד ה`, היא העובדה שהם גדלו בתוככי חסד זה, עד שהוא הפך אצלם לחלק מהשגרה. מכאן נובעים גם חוסר ההתפעלות וחוסר ההתבוננות בענייני האמונה.

אחת הסיבות לאי התבוננות בנפלאות הבריאה היא כח ההרגל המונע מאיתנו להתבונן בהן במבט מעמיק. ההרגל 'ממית' את רגשות הקודש של ההתעוררות. כאשר פוקדת אותנו התעוררות, אנו שואפים לשנות את הדרך השגויה שצעדנו בה עד עתה, ולכוון את עצמנו לאורח חיים חדש ומזוכך. האדם זקוק להתעוררות פתע שתוציא אותו מן ההרגל ומן השגרה. אסונו של האדם מקורו בעובדה, שהוא מתרגל למצבו ומשלים עמו. אם היו מראים לאדם בצורה מוחשית לאן הוא הגיע, בוודאי היה מתעשת והופך לאדם אחר. משל לאדם, שלא ידע ולא שמע כי סוף כל אדם למיתה, ולפתע הוא ראה מיתת אדם. האם הוא לא יזדעזע? האם לא ייהפך לבו לטוב יותר?

זה הוא טבעו של האדם. הדברים הידועים לו מהעבר מונעים ממנו התעוררות מחודשת. רק דברים חדשים משפיעים על האדם ומעוררים אותו.

כאשר אדם משיג דבר שהשתוקק זמן רב להשיגו, בתחילה הוא שמח בו. אולם ברבות הימים, הוא התרגל אליו, ומתייחס אליו בשוויון נפש כבושם שריחו התנדף. וזאת מכח ההרגל השולט על רגשותיו וידיעותיו של האדם ומקהה את רישומן של ההתפעלות ושל ההתעוררות.

אחת הסיבות שלרוב בני האדם חסרה הכרה בחסד ה' המורעף עליהם ללא הרף, היא העובדה שהם גדלו בתוככי חסד זה, עד שהוא הפך אצלם לחלק מהשגרה. נדמה להם שהוא ילווה אותם כל ימיהם. מכאן נובעים גם חוסר ההתפעלות וחוסר ההתבוננות בענייני האמונה.

כשהאדם נולד, אין בו דעת להבין ולהשכיל, להתפעל ולהתרגש מעוצם חכמת הבריאה. גם אם הוא מתפעל מעט מחכמתה, לבטח לא יבחין בחכמה היתרה המצויה בבריאתו של כל נברא ומעידה כאלף עדים על מציאות הבורא. הוא רואה רק את המציאות השטחית, זו הנראית לעיני בשר.

כשגדל האדם, ושכלו מתפתח אט אט, כבר התרגל למציאות הבריאה ואינו רואה בה כל חידוש. וממילא, אינו מתפעל ומתעורר. כח ההרגל אינו מאפשר לו להתבונן בדברים מתוך הבנה מחודשת. ויוצר בו את הרגשה כי דרכו דרך האמת, וכל הפרטים הנוגדים את הרגליו נראים לו כבלתי נכונים ואף מזוייפים. הוא אינו נותן דעתו על כך, שהרגליו מקורם בגיל הילדות והינקות, ובאותה תקופה היו ידיעותיו קלושות ודלות ביותר. ואף עתה כשהתגבר הוא נותר בהשקפותיו הילדותיות, ואינו מתבונן בדברים ושוקל אותם מחדש במאזני ההיגיון.

אם רצונו של האדם להתקדם, עליו להתנער מהשגות הילדות, מדפוסי חשיבה מוקדמים ומדעות קדומות שקנו שביתה בלבו. במבט בוגר, רציני ואחראי עליו להתבונן ולאמץ לו רעיונות, הגיגים ותחושות, שיסייעו לו להחדיר ללבו את האמת. רק כך יוכל להתחיל לחיות חיים חדשים, חיי איכות ואושר לאור האמונה.