https://www.tipot.co.il

כשבאים אל יהודי ושואלים אותו: "מדוע פתחת את חנותך בשבת, האם אינך יודע כמה חמור האיסור של חילול שבת?", משיב הלה ואומר: "ומה אוכל לעשות, הלא מרובים צרכיו של אדם מישראל, והפרנסה מצומצמת, ומחויב אני לעסוק במסחרי ולא לנעול אותו יום אחד בשבוע".

המשיל על כך ה"חפץ חיים" משל. דומה הוא אותו יהודי לשוטה, אשר דימה בנפשו, כי אם יתקין עוד ברז למיחם, יוכל להוציא ממנו יותר מים. ולא עלה על דעתו שלא רק שאין הברז הנוסף מוסיף מים למיחם, אלא גם המים שנמצאים בו יגמרו מהר יותר כשיצאו מעוד ברז.

הקדוש ברוך הוא, הזן לכל ומכין לכל בריותיו את מזונם לכל שבוע, נותן לפי רצונו לכל אדם כקצוב לו, והפרנסה המגיעה לכל אחד ניתנת לו בימי עבודתו, שישה ימים או פחות. רק שוטה הוא מי שחושב, שאם יפתח ברז נוסף ויעבוד גם בשבת, תהיה לו יותר פרנסה. לא כן – אלא שאותה פרנסה תבוא אליו על ידי שבעה צינורות, ואם כך, מה ירוויח מחילול השבת שלו?