https://www.tipot.co.il

רבי שמעון בן אלעזר אומר, תינוק בן יומו חי, אין צריך לשמרו מן החולדה ומן העכברים ועוג מלך הבשן מת צריך לשמרו מן החולדה ומן העכברים, שנאמר "וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה עַל כָּל-חַיַּת הָאָרֶץ וגו'" כל זמן שאדם חי אימתו מוטלת על הבריות וכיון שמת בטלה אימתו (שבת קנא), וכן מצאנו אצל דניאל (דניאל ו) שדריוש שם את דניאל בגוב האריות והם מפחדם לא נגעו בו.

ומסופר על אור החיים הקדוש (ר' חיים בן עטר) שפעם אחת מושלה של העיר סאלי עמד להשיא את בתו ובקש לתפור לה בגדים מיוחדים אבל את מלאכת השזירה המיוחדת ידע רבם של היהודים, ואז ציוה השלטון לבקש ממנו מלאכה זאת וכשבאו השליחים לאור החיים סירב בטענה מאחר שהוא כבר הרוויח די מחייתו לחודש זה, השליחים הנדהמים הסבירו לו זאת שוב וציינו שהוא מסתכן מאוד, אבל הרב ענה כבר שנשבעתי על דבר זה, אמרו לו אם כן בא עמנו לשלטן, הרב לא התרגש נשאר שליו, עטה על גופו את מעילו העליון, נטל את טליתו, תפילין, וספר תהילים ונלוה אל השליחים, "תכף אשוב" אמר לאשתו שהיתה במטבח, ולא שמעה את השיחה, ולבינתיים הכין לו המושל גוב אריות שהאריות בם לא אכלו כמה ימים, והנה כשהתקרבו לכלוב של האריות נשמע זעקותיהם של האריות המורעבים, הובילו את הרב לדלת צדדית ודחפו פנימה, רבינו לא הראה שום אות פחד התיישב על הרצפה והתחיל לזמר מזמורי תהילים בנחת, והנה זה פלא, האריות נתקבצו סביבו מכשכשים בזנבם ושום איושה אינה בוקעת מלועם, כולם הסתכלו בתדהמה ובמיוחד המושל שהיה כולו באימה ופחד, כולו רוטט וציוה לשחרר את הרב, ואף העניק לו מתנות הרבה וביקש ממנו סליחות (סיפורי צדיקים), וכמו שראינו אצל דוד המלך (שמואל א,יז ,לד) שהכה את האריה והדוב והמיתם, וכן אצל שמשון הנזיר (שופטים יד,ו) ששיסע (קרע) את הארי כשסע הגדי, וכתוב בזהר (מתוק מדבש על הזהר- וישב דף קצא ע"א( בא וראה עד כמה יש להם לבני אדם להשגיח ולהשתדל בעבודת הקב"ה שכל מי שעוסק בתורה ובעבודת הקב"ה אימתו מוטלת על הבריות, כי כשברא הקב"ה את העולם עשה כל הבריות שבעולם כל אחת ואחת בצורתה כרואי לה, ואח"כ ברא את האדם בצורה עליונה דהיינו בצלם אלקים, וצלם דמות תבנית נשמתו נחתמת בפניו הגשמיות ממש, והשליטו על כל הבריות בצורה זו, שכל זמן שהאדם חי וקיים בעולם, כל הבריות כשזוקפים ראשם ומסתכלים בצורה העליונה של האדם, אז כולם יראים וזעים מפניו כמו שאמר "ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים ", אבל כשאין האדם הולך בדרכי התורה, צורתו הקדושה נחלפת לצורת חיה, ונדמה לחיה כצורת חיה יותר קטנה מימנה, ואז חיות השדה ועוף השמים יכולים לשלוט עליו, לפי שכשנחלפה צורתו הקדושה, נתחלפה והלכה ממנו צורת האדם וסר צלו מעליו לכן החיות יכולות לשלוט עליו לפי שנדמה להם כבהמה ולכן דניאל ניצל בגוב האריות (ראה בתחילת הפסוק), ועל כן צריך האדם לשמור דרכיו ושביליו כדי שלא יחטא לפני הקב"ה, ויתקיים בצורת אדם, ע"כ.